לאנשים המאובחנים על הרצף האוטיסטי יש קושי ביצירת קשר. משהו במבנה האישיותי – נירולוגי שלהם גורם לרבים מהם לחשוש מהמפגש עם האחר ועל כן, הופך גם מפגש חברתי לאירוע מורכב עבורם. איך ניתן לעבוד על זה? אני רוצה לשתף אתכם במקרה מעניין שנתקלתי בו, שיעזור לכם ללמוד איך לסייע לקידום הנושא אצל הקרובים לכם הנמצאים על הרצף.
מאיפה נובע הקושי האמיתי
בעבר כתבתי על הקושי לתקשר ותיווך מושגים לילדים על הספקטרום באמצעות בתמונות. על זה אתם יכולים לקרוא כאן. הפעם אני רוצה להתייחס לנושא מזווית אחרת. איך מייצרים קידום בפיתוח תקשורת בינאישית? אז רגע לפני שנצלול למקרה, בואו נעצור ונחשוב לרגע על הסיטואציה בה אנחנו פוגשים אנשים אחרים. אנו לא שולטים על משתנים רבים, לדוגמה: מה יהיה נושא השיחה? מה יהיה קצב השיחה? מה תהיה האינטונציה שבה ישוחח איתנו האדם שממולנו? אז מה הקושי לאנשים על הספקטרום? חלק ניכר מהם, זקוקים ומחפשים ודאות רבה בתחומים החיים השונים בחייהם. לכן, הופך גם מפגש חברתי לאירוע מורכב עבורם. יחד עם כל המורכבות הזו מפגש עם האחר יכול להניב לנו גם דברים חיובים – הנאה, מידע, חום, שיתוף. כמו כן ההשתלבות בחברה, בעבודה, בהתנהלות היום יומית מחייב מפגשים רבים עם האחר ולכן יש חשיבות על העבודה על מפגשים חברתיים.
כשמוריה לא רצתה בכלל להיפגש איתי
במסגרת עבודתי כמנתח התנהגות אני מספק שירותי ייעוץ וטיפול למסגרות שונות. באחת המסגרות נמצאת מוריה, שם בדוי כמובן, אישה צעירה, כבת 22, המתפקדת על הספקטרום האוטיסטי. התהליך עם מוריה היה מעניין במיוחד, שכן מוריה כלל לא רצתה במפגשים עמי. עם כל אדם שאיתו אני עובד, יש אתגר מסוים, מכשול שעלינו לעבור בכדי להתקדם, אך איך עוברים מכשול שבו הלקוח, המטופל, כלל אינו רוצה לפגוש אותך?
צעד קטן למטופל, צעד גדול לטיפול
בשלב הראשוני – היה לי חשוב לשוחח עם האנשים שמכירים אותה היטב ולצורך כך גייסתי לעזרי את מנהלת המסגרת שמכירה אותה היטב – שוחחתי איתה על הקושי (וכן, גם על הפגיעה הקלה באגו הטיפולי שלי 🙂 ) וביקשתי את עזרתה. ביקשתי שתעזור לי לזהות מה מעניין אותה. המנהלת גוללה בפני מספר תחומי עניין אותם אוהבת מוריה – בעיקר לצייר ולצפות בסרטונים מצוירים.
שמחתי מאוד, הרגשתי שהנה, ניתנה לי הדרך להעלאת הטיפול למסלול הנכון. אך טעיתי. כאשר באתי איליה בהצעה לצייר או לראות סרטונים – היא מיד פצחה בצרחה רמה כלפיי "לא רוצה". סיכמתי עם המנהלת שאנו נכבד את רצונה וכמובן לא נכפה עליה טיפול, אך במהלך השבוע המנהלת "תטפטף" בהדרגה למוריה מילות שבח אודות הטיפול עמי, ותציין לה עד כמה החניכים האחרים מפיקים תועלת מן הטיפול. כך המשכנו במשך מספר שבועות, ההסכמה המיוחלת מצדה של מוריה לטיפול – בוששה לבוא.
ניסיתי כיוון נוסף, במקום לפנות אל מוריה בשיחה, ולהזמינה למפגש, כתבתי את ההזמנה על גבי דף, והגשתי לה אותו. היא קראה את הכתוב, אך עדיין ענתה שהיא אינה מעוניינת. אך משהו במענה שלה התרכך, סימן עבורי שאנחנו מתחילים להתקדם בכיוון הנכון. לאחר מספר שבועות התיישבתי וכתבתי לה אם תרצה לצפות בסרטון קצר ביוטיוב, והיא ענתה שכן! פריצת דרך קלה הגיעה. ישבתי איתה וצפיתי בסרטון שארך כדקה. בתום הסרטון לא דרשתי מעבר לכך. סיימנו את המפגש. כך העברנו מספר מפגשים נוסף .
מפחיתים את החרדה,מגבירים את הוודאות.
בהמשך, ההתכתבות שלי איתה הפכה לארוכה ומורכבת יותר, העברת המסרים בינינו בדרך זו הלכה והתגברה והיא כבר הסכימה למפגש טיפולי בינינו – שאלתי אותה באיזה שעה הייתה רוצה להיפגש, כאשר נתתי מספר מוגבל של אפשרויות בחירה לבחור מתוכן. בתחילת כל מפגש – רשמתי על גבי דף את הפעילויות שיהיו במפגש היום – וכך הפחתתי לה עוד את מידת החרדה ואי הוודאות לגבי המפגש. בנוסף נתתי לה גם לבחור את הפעילויות שיערכו במפגשים והעליתי בהדרגה גם את כמות הפעילויות. גם הוספתי פעילויות אחרות, שלא מתוך תחום הנוחות שלה (לדוגמא – המשחק "מלחמה" בקלפים). בהמשך אף הוספתי שיחה קצרה בינינו. כן , שיחה מילולית! זה היווה התגברות על מחסום משמעותי מבחינתה. הקשר בינינו כיום ממשיך, בהדרגתיות, מתוך כבוד רב מצידי לקושי שלה ביצירת הקשר.
העיקרון המנחה לעבודה על תקשורת
התהליך דרש סבלנות, רגוע ויכולת הכלה. חשוב להדגיש שמה שאיפשר לכל הקסם הזה להתרחש היה עיקרון הדרגתיות. לכל אורך הדרך יצרתי מדרג עדין עבורה, אם זה באורך המפגש, בפעילויות המפגש, באופן התקשורת בינינו (מעבר מכתיבה לשיחה) ובאורך השיחה המילולית.
במגע היומיומי של כל אחד ממכם עם האנשים הנמצאים על הספקטרום האוטיסטי אני מציע לכם לבחון, גם ביחד איתם, מהו מדרג הקושי עבורם, שכן התחשבות במדרג וצעידה איטית, אך בטוחה, תבטיח התקדמות!
מעוניינים לקבוע פגישת ייעוץ בנוגע לילדכם ולבחון כיצד אפשר לקדם אותם? מוזמנים ללחוץ כאן לקביעת פגישת ייעוץ