כהורים, כולנו חווינו את זה. ברגע הראשון שהחזקנו את היצורים הקטנים הללו, שהביטו בנו ואולי הגניבו חצי חיוך, ידענו שנדאג להם כל חייהם, לא משנה כמה הם יאתגרו אותנו (או את הסבלנות שלנו). כבר יותר מ-10 שנים שאני עוסק בתחום הטיפול ההתנהגותי, אני מוצא שההתמודדות הרגשית של ההורים לילדים עם צרכים מיוחדים, מאתגרת במיוחד. לצד רגעי האושר הגדולים מהילדים, כשהם מצליחים לבטא את עצמם ומפגינים אהבה בלתי נגמרת, נדרשים לא מעט כוחות נפש. גם הם, כמו כולנו, רוצים את הטוב ביותר עבור ילדם. אז איך מתמודדים עם הדאגות והגידול? הנה כמה דרכים שאספתי מהמשפחות איתן עבדתי לאורך השנים.
אני עוסק בתחום הטיפול ההתנהגותי בילדים כבר יותר מעשור. את העבודה התחלתי עוד שהייתי רווק. הייתי אמפתי להורים שעבדתי עמם, ניסיתי להבין אותם, את הקשיים שעליהם הם מדווחים לי במהלך הפגישות. לעיתים, כשביקשתי מהם להתעלם שהילד בוכה, כי זה באמת מה שנכון לעשות – לא לחזק את ההתנהגות, אלא לחכות שיירגע ואז לחזק אותו, הבנתי אותם שקשה להם לראות את הילד בוכה, באמת חשבתי שהבנתי.
השינוי שחל בי כאשר הפכתי להורה, הוא בהבנה האמיתית, הפיזית אפילו, של הקושי של תהליך זה. עד כמה קשה לחזק ילדים שרק לפני שניה קיללו אותך. עד כמה קשה, במאה ה-21 שבה אנו מתבקשים לעבוד המון, לחזור מיום עבודה וכעת לשים את כל טרדות היום בצד ולהקדיש את כל כולך לילדים. עד כמה קשה זה לקום בלילה מספר פעמים ולהצליח לעמוד בבקשות החוזרות ונשנות של הילדים לבוא ולישון עמך.
כשהילדים שלכם בעלי צרכים מיוחדים
עד כאן אלו קשיים שכל ההורים, בין אם לילדים בעלי התפתחות תקינה או לילדים עם צרכים מיוחדים, חווים. אך כאשר אני מלווה הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, אין יום ואין טיפול, שבו אני לא חושב על הקושי המיוחד המלווה אותם. אצל הורים לילדים עם צרכים מיוחדים תמיד תכונן התהייה, "מתי הוא כבר ידע להעסיק את עצמו?", "מתי היא תדע כבר לדבר", "עד מתי אצטרך לקלח אותו", "האם אי פעם אוכל ללכת איתה ברחוב מבלי שכולם יסתכלו?". תמיד מעניינת אותי ולעיתים אני אף משוחח על כך עם לקוחותיי, כיצד מתמודדים עם סוגיות אלו. אביא כעת מספר דרכים יעילות ובונות להתמודדות, שאספתי מעבודה עם משפחות רבות לאורך השנים. חשוב להדגיש כי אין בדרכים אלו משום המלצה ספציפית לכם הקוראים. אתם מוזמנים לקרוא ולאמץ את שנראה לכם:
1 | לשמור על קשר זוגי ותקשורת
הזוגות שראיתי שמתמודדים בצורה טובה עם הכרוניות שבטיפול בילדים עם צרכים מיוחדים, הם אלו שמדברים ביניהם – בונים לעצמם דרך פעולה ברורה, מחלקים אחראיות לטיפול בצורה ברורה והוגנת, בוחנים את השינויים המתרחשים אצל הילדים ומוכנים להשתנות ולשנות את התוכניות שלהם בהתאם.
הזוגות שמתמודדים בצורה טובה גם משתדלים, עד כמה שניתן, לשמר את הקשר הזוגי ביניהם – לצאת ולבלות, לשבת ולשוחח בכיף לאחר שהילדים הלכו לישון.
2 | לשמור על זהויות אחרות בחיים פעילות
כל הורה, הוא אינו רק הורה לילדים עם צרכים מיוחדים. יש לו עבודה משלו, חברים שאסף לאורך השנים, תחביבים ותחומי עניין המיוחדים לו אותם פיתח במהלך חייו, ללא קשר לילד המיוחד. ההורים שזיהיתי שמצליחים להתמודד היטב עם גידול ילדים עם צרכים מיוחדים, היו אלו ששמרו לעצמם גם על הזהות האישית שלהם. הם יוצאים מדי פעם לבלות עם חברים, לרכב על אופניים או כל דבר אחר שאינו קשור לילדיהם המיוחדים.
3 | להשתתף בקבוצות מעורבות הורים
בערים רבות בישראל, כמו גם בעמותות ובמרכזים שונים, התפתחו להם קבוצות למעורבות הורים. לא מדובר בקבוצה טיפולית דווקא, אלא קבוצת הורים הרוצים לקדם את ענייני ילדיהם בעיר ולדאוג שקולם יישמע. הבחנתי שהורים שמעורבים בקבוצות אלו, פעמים רבות מקבלים כוחות מהחברות בקבוצה, מיכולתם להשפיע, וכמובן מהימצאותם של הורים נוספים החולקים עמם התמודדות דומה.
4 | לשים "פס"
לצד המתיקות והאהבה המוקרנת מילדים עם צרכים מיוחדים, פעמים רבות מלווה גידולם בהתמודדות עם התנהגויות חריגות ולא מותאמות, החל מקולות מעט משונים, שהם יכולים להשמיע ועד להתנהגות חסרת טקט עם אנשים. לא אחת נתקלתי בהורים שבוחרים להתכנס בביתם – לא לצאת לאירועים חברתיים, לעתים אפילו מנתקים את הקשר עם המשפחה הקרובה. הכל בשל הקושי להתמודד עם העיניים הבוחנות בכל רגע את התנהגות ילדיהם, ואפילו שופטות את התנהגות ההורים.
מן הצד השני, אני רואה משפחות רבות, שבוחרות להתעלם מתגובות הסביבה וממשיכות בשגרת חיים נורמטיבית עד כמה שניתן – הם יוצאים לטיולים, פוגשים את המשפחה והחברים. אני רואה בבירור שמשפחות שמתנהלות כך מנהלות חיים מלאים יותר וכך גם יש להם יותר אנרגיה להתמודד עם אתגרי גידול הילד בעל הצרכים המיוחדים.
5 | להיעזר באנשי מקצוע
המסע הפסיכולוגי של גידול ילד עם צרכים מיוחדים יכול לעתים להיות כבד. בקהילה נמצאים מטפלים רבים, הנותנים סוגי תמיכה שונים, בין אם בטיפול בשיחות או באומנות, טיפול ארוך או קצר טווח וכו'. מצאתי כי הורים רבים, היודעים להשתמש בזמן ובמינון המתאים להם, בשירותי תמיכה, מסוגלים להמשיך ולהצעיד את ילדם קדימה בצורה טובה יותר.
ברור לי שזו כי כל הדרכים שהצעתי לעתים אינם פשוטות כלל לביצוע, אך אני מקווה כי נתתי לכולכם כמה נקודות למחשבה ולבדיקה מה בדיוק אתם מסוגלים להתחיל ולקיים בביתכם, למענכם ולמען ילדיכם.
מעוניינים להתייעץ? לחצו כאן להשארת פרטים ונשוחח בהקדם.