מה המינון הנכון לחיזוקים של הילדים?
כחלק מהאג'נדה שלי כמטפל התנהגותי , אני מניע לפעולה את הילדים עימם אני עובד באמצעות חיזוקים חיוביים. לעניות דעתי, הדרך הפוזיטיבית הזו, תורמת רבות להתפתחות וקידום הטיפול בילדים ומחזקת את הביטחון שלהם. אני מדגים ומעודד הורים רבים לעשות זאת גם, אבל האם יש דבר כזה יותר מדי חיזוקים? בעקבות שאלה חשובה שעלתה באחת מהסדנאות שהעברתי, אסביר מה המינון הנכון לחיזוק הילדים.
בסדנאות אותם אני מעביר להורים, אני נוהג להסביר באופן יישומי, כיצד ניתן לעבוד עם הגישה ההתנהגותית בביתכם. באחת הסדנאות האחרונות, בעודי מסביר על חשיבות החיזוקים החיוביים, שאלה אותי אמא שהשתתפה: "אבל מה אני אעשה, האם תמיד אצטרך לתת לילד חיזוקים בכל רגע? אפילו הילד שלי כבר חושב שהשתגעתי". אנחנו אנשי המקצוע מרבים לדבר על חשיבות החיזוק, אבל לא מרבים להדגיש ולהסביר, מתי עלינו דווקא למתן את החיזוקים, ואפילו, האם ניתן להפסיק את החיזוקים? הרי באמת שמזמן אף אחד לא חיזק אותי, אדם בוגר בן 40, על כך שציחצחתי שיניים 🙂 האם יש צורך?
כדי להבין את הנושא לעומק, בואו נניח שאנחנו רוצים לעודד את הילד להחזיר את הצעצועים שלו למקום. הוא כבר יודע איך לעשות זאת רק אין לו את הרצון לכך, את המוטיבציה. מצאנו שהוא מאוד נהנה כשאנחנו אומרים לו מילה טובה, ומאוד מאוד נהנה לדבר עם הסבתא בשיחת וידאו בוואצאפ ושהיא אומרת לו כל הכבוד!
איפה מתחילים?
בואו נתחיל בלחזק את הילד על כל צעצוע שהוא שם במקום, ממש נתלהב! אתם יודעים מה? אפילו על התחלת ההזזה של המשחק למקום, כדי לסמן לו שהוא בכיוון הנכון. הוא רוצה להודיע לסבתא בשיחת הוידאו שסידר? בסדר גמור, בשמחה, אפילו לאחר שסידר משחק אחד, אבל, בהנחה שזהו החיזוק שהוא הכי אוהב, הגדירו לו שבפעם הבאה שיתקשר זה יהיה רק לאחר שיסיים את כל הסידור. כאשר סידר משחק נוסף – החמיאו לו שוב. בשלב הבא, החמיאו לו לאחר שסידר 2 משחקים, לאחר מכן 3, וכך הלאה.
איך נדע מתי להפחית את החיזוק?
עם הניסיון שצברתי והילדים הרבים שעבדתי עמם, פיתחתי לעצמי כלל שאני מרשה לעצמי להפחית בחיזוקים לאחר שהילד הצליח במשימה 3 פעמים, כלומר, במקרה של הילד החמוד, שמסדר כעת את המשחקים, בתחילה אומר לו כל הכבוד, או "אלוף" אחרי כל משחק. סידר 3 משחקים? יופי! כעת אחמיא לו לאחר שסידר 2 משחקים. הצליח בזה שלוש פעמים? אתקדם עוד.
מה לאחר מכן? לחזק, אבל מדי פעם בפרקי זמן משתנים. פעם לחזק אותו לאחר הצעצוע הראשון שסידר ופעם אחת לאחר שלושה, פעם להתקשר לסבתא בסיום הסידור ופעם לאחר יומיים שהצליח לסדר.
אני מאוד אוהב להשתמש עם ילדים בתעודות הצטיינות, מניסיוני ילדים רבים מתחברים לכך. כך, לאחר שהילד הצליח במשך מספר ימים לסדר את החדר, אתן לו תעודת "מסדר מצטיין". דרך אגב, לעצב ביחד עם הילדים את התעודה שהם יקבלו, הוא תהליך מלהיב שמחבר את הילדים לתוכנית וגם נותן ערך מוסף לזמן האיכות של ההורה עם הילד.
מה היתרונות גישת החיזוק הזו?
בראש ובראשונה, היא הגיונית. הרי באמת אין וגם לא יכולה להיות לנו, אנרגיה לחזק תמיד. זה בלתי אפשרי וזה גם בהחלט יכול לעייף את הילד ומתוך הניסיון שלי, זה גם יכול לעשות לילד אנטי. בנוסף, היא משמרת את המוטיבציה של הילד להמשיך ולסדר, כי הרי החיזוקים מגיעים מפעם לפעם, ואולי הפעם הזו הם יגיעו?
זה משאיר גם יותר מקום להתבוננות של הילד בתוצאות מעשיו – להבחין שהרבה יותר כיף לשחק בחדר מסודר, שניתן כעת למצוא את כל המשחקים, שיש מקום לשחק בכדור מבלי לדרוך על חתיכת לגו כואבת וכו'..
מה החיסרון?
אין הרבה, מלבד חיסרון אחד קצת "טריקי" – הרבה פעמים ההורים לוקחים צעד אחד קדימה את החיזוק לסירוגין ולא מחזקים אף פעם. האם לנו לא נעים מפעם לפעם לשמוע שבן הזוג שלנו אומר לנו איזה כיף שחשבנו עליו ושמנו את המשקפיים שלו במקום, מפרגן על הצלחה בסיטואציה מאתגרת בעבודה? אז כמו שאנחנו אוהבים לשמוע מילה טובה, מחמאה, כך גם הילדים וחשוב לזכור זאת. זה יעזור להם להתפתח בצורה הטובה ביותר.
אז קדימה , לחזק !
מעוניינים לקבוע פגישת ייעוץ בנוגע לילדכם ולבחון כיצד אפשר לקדם אותם? מוזמנים ללחוץ כאן לקביעת פגישת ייעוץ